מהמטבח האסייתי

את אצות הוואקמה ניתן למצוא בדרך כלל בסלטים ובמנות כגון מרק מיסו. התרד הימי מכיל רמות גבוהות של סידן ומגנזיום, מינרלים החשובים למניעת אוסטאופרוזיס, בייחוד אצל נשים. בנוסף, למינרלים הללו פעילות משתנת ובכך הם תורמים להורדת נפיחות ובצקות. וואקמה מכילה מגנזיום, אשלגן ומנגן וכמויות נכבדות של סידן. הן עשירות בוויטמין A, B1 וחומצה פולית. אצות הוואקמה אף מכילות הרבה אומגה 3, וזהו המקור הצמחוני הטוב ביותר לחומצת שומן זאת עבור צמחונים וטבעונים.

חומץ אורז הוא החומץ הנפוץ ביותר במטבחי מזרח אסיה (יפן, סין, ויאטנם וקוריאה). חומץ אורז מיוצר מאורז מותסס או מהמשקעים הנותרים לאחר התססת אורז בתהליך ייצור סאקה. חומץ אורז מתאפיין בצבע בהיר, בחמיצות עדינה ובניחוח מעט מתקתק, והוא מרכיב הכרחי בהכנת אורז לסושי, במרינדות ובמטבלים נפוצים במטבח היפני. לא ניתן להחליף חומץ אורז בחומץ מערבי, שכן פרופיל הטעמים שלו ייחודי.

מיסו הוא ממרח מסורתי יפני שנוצר על ידי התססה של אורז, סויה ושעורה ביחד. רכיבים: מכיל פולי סויה, אורז, מלח, מים ואלכוהול.

מִירִין הוא ליקר אורז מהמטבח היפני, בדומה לסאקה ובעל אחוז אלכוהול נמוך ממנו. זהו מצרך חשוב במטבח היפני, בעל טעם מתקתק. בתקופת אדו, מירין נשתה כסאקה מתוק. אוטוסו, הנשתה באופן מסורתי בערב השנה היפנית החדשה יוצר על ידי השריית תערובת תבלינים במירין

אטריות בצבע לבן-שקוף שמיוצרות מקמח אורז. בניגוד לאטריות חיטה הן אינן דורשות בישול במים, וכדי לאכול אותן נדרש רק להשרות אותן במים חמים למשך מספר דקות או במים קרים למשך כשעה וחצי. אטריות אורז נפוצות במיוחד במטבחי דרום מזרח אסיה, שם הן נוטלות חלק במגוון מנות – כמרכיב בסלטים, כתוספת למרקים (כמו מרק הפו הוויאטנמי) או כשהן מוקפצות (כמו במנת הפאד תאי התאילנדית). אטריות אורז מגיעות במגוון צורות – שטוחות, עגולות, דקות ורחבות. הצורה והעובי מכתיבים את זמן ההשריה הנדרש. מאחר שהן אינן מכילות גלוטן הן מתאימות כתחליף לפסטה עבור הרגישים לגלוטן.