עליו שימשו במשך מאות שנים את הילידים בפרגוואי, בברזיל, בארגנטינה ובמדינות נוספות, כממתיק למשקאות המסווה את טעמם המר של צמחים אחרים בתערובות תה. בשנות ה-70 של המאה ה-20 התירו ביפן את ייצורן של תמציות סטיביה ושל מוצרים המבוססים על הגליקוזיד הטהור. לקראת סוף שנות ה-80 היוו מוצרי סטיביה כ-50 אחוז משוק הממתיקים בארץ זו. ל- Stevioside , הגליקוסיד המתוק העיקרי בסטיביה, תכונות פיסיקו-כימיות שלא ניתן למצוא בתחליפי סוכר ובממתיקים מלאכותיים אחרים, דוגמת עמידות בחום ובחומציות וכן אי גרימת תסיסה. כמו כן, החומר אינו מאבד את צבעו בעת חימום. מחקרים שונים הראו שצמח הסטיביה ומוצרים המופקים ממנו מתאימים לשימוש לסובלים מסוכרת וכי הערך הקלורי שלהם שואף לאפס.