הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון. הוא מיוצר משורש מניהוט מיובש, כתוצר לוואי בתהליך הכנת הפארופה, בדומה להכנת פסטה מחיטה. מקורו בברזיל, ומשם הופץ לארצות טרופיות נוספות.
מקור השם טפיוקה מהמילה tipioca בשפת טוּפּי, שפירושה "לחם הבית", ביטוי המתאר את אופן הכנתה משורש המניהוט.[1] בברזיל משמש השם טפיוקה ככינוי למאכלים נוספים המיוצרים ממניהוט, ואילו בכמה מארצות דרום-מזרח אסיה הוא ניתן למאכלים המיוצרים בתהליך דומה מצמחים אחרים, כגון דקל הסגו.
גרגרי הטפיוקה הם כדורונים לבנים דמויי פנינים, שקוטרם, בדרך כלל, כשני מילימטרים. קיימת גם טפיוקה במרקם של קמח דק, דומה לקורנפלור, המשמש להכנת דייסות, ובברזיל נפוצה גם טפיוקה במרקם של קמח גס יותר, המשמש להכנת חביתיות. בישראל משווק טפיוקה בעיקר בחנויות של מוצרי מזון ממזרח אסיה.
אטריות עשויות משעועית מונג. האטריות דקות מאוד והן מצריכות השרייה במים חמימים לפני השימוש. לאחר ההשריה הן מתרככות והופכות לשקופות. ניתן לאכול אותן מיד לאחר השרייה ואפשר גם לבשל אותן. אפשר להשתמש באטריות שעועית כמרכיב בסלטים (כמו במבחר סלטים תאילנדיים), להקפצה או כתוספת למרקים.
אטריות בצבע לבן-שקוף שמיוצרות מקמח אורז. בניגוד לאטריות חיטה הן אינן דורשות בישול במים, וכדי לאכול אותן נדרש רק להשרות אותן במים חמים למשך מספר דקות או במים קרים למשך כשעה וחצי. אטריות אורז נפוצות במיוחד במטבחי דרום מזרח אסיה, שם הן נוטלות חלק במגוון מנות – כמרכיב בסלטים, כתוספת למרקים (כמו מרק הפו הוויאטנמי) או כשהן מוקפצות (כמו במנת הפאד תאי התאילנדית). אטריות אורז מגיעות במגוון צורות – שטוחות, עגולות, דקות ורחבות. הצורה והעובי מכתיבים את זמן ההשריה הנדרש. מאחר שהן אינן מכילות גלוטן הן מתאימות כתחליף לפסטה עבור הרגישים לגלוטן.
אטריות אורז ברוחב 10 מ"מ הן האטריות האידאליות למנת פאד-תאי התאילנדית המוכרת, למוקפצים נוספים ולמרקים.
אלה נודלס ללא גלוטן, ומתאימות גם כתחליף למנות פטוצ'יני.