בישול, אפיה ותיבול

הוא חומר גלם עמילני דל טעם המשמש להכנת מזון. הוא מיוצר משורש מניהוט מיובש, כתוצר לוואי בתהליך הכנת הפארופה, בדומה להכנת פסטה מחיטה. מקורו בברזיל, ומשם הופץ לארצות טרופיות נוספות. מקור השם טפיוקה מהמילה tipioca בשפת טוּפּי, שפירושה "לחם הבית", ביטוי המתאר את אופן הכנתה משורש המניהוט.[1] בברזיל משמש השם טפיוקה ככינוי למאכלים נוספים המיוצרים ממניהוט, ואילו בכמה מארצות דרום-מזרח אסיה הוא ניתן למאכלים המיוצרים בתהליך דומה מצמחים אחרים, כגון דקל הסגו. גרגרי הטפיוקה הם כדורונים לבנים דמויי פנינים, שקוטרם, בדרך כלל, כשני מילימטרים. קיימת גם טפיוקה במרקם של קמח דק, דומה לקורנפלור, המשמש להכנת דייסות, ובברזיל נפוצה גם טפיוקה במרקם של קמח גס יותר, המשמש להכנת חביתיות. בישראל משווק טפיוקה בעיקר בחנויות של מוצרי מזון ממזרח אסיה.

אטריות העשויות משעועית מש (מונג), אטריות לבנות דקיקות המכילות עמילן שעועית ועמילן תפוחי אדמה, נטולות קמח - ומתאימות לחולי צליאק. בבישולן הן הופכות לבנות-שקופות. קלות לבישול ומתאימות למגוון מתכונים.

אטריות עשויות משעועית מונג. האטריות דקות מאוד והן מצריכות השרייה במים חמימים לפני השימוש. לאחר ההשריה הן מתרככות והופכות לשקופות. ניתן לאכול אותן מיד לאחר השרייה ואפשר גם לבשל אותן. אפשר להשתמש באטריות שעועית כמרכיב בסלטים (כמו במבחר סלטים תאילנדיים), להקפצה או כתוספת למרקים.

אטריות בצבע לבן-שקוף שמיוצרות מקמח אורז. בניגוד לאטריות חיטה הן אינן דורשות בישול במים, וכדי לאכול אותן נדרש רק להשרות אותן במים חמים למשך מספר דקות או במים קרים למשך כשעה וחצי. אטריות אורז נפוצות במיוחד במטבחי דרום מזרח אסיה, שם הן נוטלות חלק במגוון מנות – כמרכיב בסלטים, כתוספת למרקים (כמו מרק הפו הוויאטנמי) או כשהן מוקפצות (כמו במנת הפאד תאי התאילנדית). אטריות אורז מגיעות במגוון צורות – שטוחות, עגולות, דקות ורחבות. הצורה והעובי מכתיבים את זמן ההשריה הנדרש. מאחר שהן אינן מכילות גלוטן הן מתאימות כתחליף לפסטה עבור הרגישים לגלוטן.

אטריות אורז ברוחב 10 מ"מ הן האטריות האידאליות למנת פאד-תאי התאילנדית המוכרת, למוקפצים נוספים ולמרקים. אלה נודלס ללא גלוטן, ומתאימות גם כתחליף למנות פטוצ'יני.

מִירִין הוא ליקר אורז מהמטבח היפני, בדומה לסאקה ובעל אחוז אלכוהול נמוך ממנו. זהו מצרך חשוב במטבח היפני, בעל טעם מתקתק. בתקופת אדו, מירין נשתה כסאקה מתוק. אוטוסו, הנשתה באופן מסורתי בערב השנה היפנית החדשה יוצר על ידי השריית תערובת תבלינים במירין

מיסו הוא ממרח מסורתי יפני שנוצר על ידי התססה של אורז, סויה ושעורה ביחד. רכיבים: מכיל פולי סויה, אורז, מלח, מים ואלכוהול.

חומץ אורז הוא החומץ הנפוץ ביותר במטבחי מזרח אסיה (יפן, סין, ויאטנם וקוריאה). חומץ אורז מיוצר מאורז מותסס או מהמשקעים הנותרים לאחר התססת אורז בתהליך ייצור סאקה. חומץ אורז מתאפיין בצבע בהיר, בחמיצות עדינה ובניחוח מעט מתקתק, והוא מרכיב הכרחי בהכנת אורז לסושי, במרינדות ובמטבלים נפוצים במטבח היפני. לא ניתן להחליף חומץ אורז בחומץ מערבי, שכן פרופיל הטעמים שלו ייחודי.

את אצות הוואקמה ניתן למצוא בדרך כלל בסלטים ובמנות כגון מרק מיסו. התרד הימי מכיל רמות גבוהות של סידן ומגנזיום, מינרלים החשובים למניעת אוסטאופרוזיס, בייחוד אצל נשים. בנוסף, למינרלים הללו פעילות משתנת ובכך הם תורמים להורדת נפיחות ובצקות. וואקמה מכילה מגנזיום, אשלגן ומנגן וכמויות נכבדות של סידן. הן עשירות בוויטמין A, B1 וחומצה פולית. אצות הוואקמה אף מכילות הרבה אומגה 3, וזהו המקור הצמחוני הטוב ביותר לחומצת שומן זאת עבור צמחונים וטבעונים.